במרכז הציור נראה הרבי מלובביץ', אישיות מרשימה וקדושה, יושב תחת צל עצים רחבי עלים. עטור תפילין וטלית,הוא מכוסה בגלימה בצבע בז' שמכסה את גופו בצורה רכה ונוחה. הבעת פניו של הרבי שלווה ומלאה בחוכמה, עיניו מביטות באהבה ובחמלה אל עבר הילדים שלצידו. הזקן הלבן שלו מתמזג עם הגלימה, מוסיף לו הילה של קדושה ויוקרה.
לצידו של הרבי ילדים לבושי בגדים מסורתיים. הילדים, לבושים בחולצות לבנות ומכנסיים כהים, כיפות על ראשם, מרוכזים בדברי הרבי. הם אוחזים בספרי לימוד קטנים, עיניהם נוצצות מהתעניינות והערכה. הרבי מלמד אותם בתורה, דבריו נמסרים ברכות ובחוכמה, ידיו מעוטרות בקמטים של שנים של לימוד ומסירות.
ברקע הציור נראית חצר אבן עתיקה. האבנים הגדולות והישנות של החצר מספרות על היסטוריה ועומק של מסורת. מסביב לחצר מטפסים גפנים ירוקים, עליהם נוגעים קלות בקרני השמש החודרות בין הענפים. הגפנים מוסיפים לציור תחושה של חיים וצמיחה, משתלבים בהרמוניה עם העצים הגדולים והצל המרגיע שהם יוצרים.
האור והצל בציור משתלבים בצורה מרשימה, כשהאור רך ועדין חודר בין העלים, יוצר משחקי אור וצל על פניהם ובגדיהם של הרבי והילדים. הצבעים הריאליסטיים של הגלימה, בגדי הילדים, העצים והגפנים יוצרים תמונה חיה ומלאת חיים.
הציור כולו משדר תחושת שלווה, חוכמה ואהבה, מחבר בין העבר והמסורת לבין ההווה והדור הצעיר. הרבי והילדים יחד יוצרים סצנה מרגשת של לימוד תורה, התמסרות וקדושה תחת צל עצים, ברקע חצר אבן וגפנים מטפסים.